Tag Archives: שוליים

נס גדול היה פה

11 דצמ

*פוסט אורח*

|מאת יבגניה|

בתום שירותי הצבאי, כאשר קיבלתי הודעה רשמית מהאוניברסיטה שהפכתי לסטודנטית מן המניין, הבנתי שהגיע הרגע להתחיל לחפש עבודה. האופציה שנראתה לי האטרקטיבית ביותר בתקופה ההיא הייתה עבודה מעודפת בתחנת הדלק. לפי ההמלצה של חברתי הטובה שכבר עבדה שם, המקום התאים מכמה סיבות- משכורת מכובדת בשילוב הבונוסים, משמרות גמישות שכוללות סופי שבוע, אווירה נעימה ומדים אדומים שמחמיאים לכל בחורה.

המצב בפועל היה די שונה מהתיאור הסימפטי שקיבלתי. כדי להגיע למשכורת סבירה, היה צורך לעבוד הרבה יותר ממה שסטודנט בפקולטה למשפטים יכול להרשות לעצמו, יש מנהל שמתחשב קודם כל בצורכי המערכת ומשבץ בשמחה למשמרת כפולה בלי להודיע על כך מראש, אמנם המדים אכן אדומים, אך תוך כמה שעות הם מתחילים להסריח בכל גווני הסירחון. לי לא היה אכפת. שאפתי לקבל את המענק המובטח בנדיבות רבה על ידי ביטוח לאומי, ובנוסף, כאשר שאלו אותי על מקום העבודה, הרגשתי שלמה ושלווה כשציינתי  שאני עובדת בעבודה מעודפת.

המנהל שהיה אחראי על שתי תחנות, שיבץ אותי למקומות המעניינים ביותר במדינת ישראל. התחנה הראשונה שעבדתי בה הייתה תחנת הבורסה ברמת גן. החנות הקטנה והמספר המצומצם ביותר של המשאבות גרמו לכל הלקוחות הסבירים לפספס את התחנה, אך כל "תושבי הבורסה המיוחדים" הכירו אותה היטב, ומהר מאוד הפכתי להיות חברה של כל החברים בעולם התחתון שהסתובבו שם באזור. במקביל עבדתי גם בתחנה אחרת – גדולה, יפה ומלאה בלקוחות מצפון תל אביב, שחסרונה היחיד גם היה קשור שוב למיקומה – תל ברוך.  מהר מאוד למדתי להיות זהירה ולא לתת הרבה אמון באנשים, להסתכל במצלמות ולהישאר עם היד על הדופק, כדי לא להיתקל במישהו שכדאי שלא אתקל בו.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

אין לי שום כוונה לקצור את מה שהאדם הלבן זרע

19 אוק

|מאת רוני|

*מחשבות מליל אמש*

הצימר. בר-הופעות אפלולי ברחוב הגדוד העברי בתל אביב. מקום של תרבות שוליים. פירוש המילה "צימר" בגרמנית: חדר. ומדובר באמת בחדר אחד קטן. מקום מלוכלך, מרוהט ומקושט באופן אקלקטי, רנדומלי. אווירה איזוטרית. אני הולכת לראות הופעות מוסיקה בצימר, לפעמים ערבי הקראת שירה, שנקראים "שירע". המקום הקטן מתמלא די בקלות, מספיקים שלושים אנשים –וכבר נתקעת בחוץ, לעשן סיגריה על שולי המדרכה. ועם זאת, בדרך כלל לא מגיעים יותר מדי אנשים. בכל זאת – איזוטריה. שוליים.

כשאני מגיעה לצימר, בדרך כלל חלק מהפרצופים מוכרים; אנשים מהאוניברסיטה, מבית הקפה הקבוע, מהעבודה, מערבי שירה אחרים, ממועדוני הופעות נוספים. חברים של חברים. מפה ושם. אנשים שיגדירו את עצמם כמודעים אופנתית, מודעים תרבותית, מודעים פוליטית-מגדרית-חברתית. מודעים לאיכות הסביבה. מודעים לעצמם. מודעים לאחרים שרואים אותם. מודעים לדעות השוליים הפופולאריות יותר ופחות של התקופה. בכל זאת, שוליים. הם וגם אני לא יוצאים לאזורי הבילוי הסואנים, הומי האדם במרכז העיר. בדרום העיר יש שקט מוזר, ולא חייבים לתת דין וחשבון לאף נורמה חברתית מיינסטרימית. השכירות זולה, ולכן גם האלכוהול זול. אך האווירה, לפחות בעיני המשתתפים בתרבות השוליים הזו, היא איכותית. אפשר ליהנות מאיכות תרבותית באווירה מסתורית ומתחמקת, במקום שהוא הילד הרע של העיר. להמשיך לקרוא