מי זאת "הקהילה", ולמה אני שייכת אליה (ובמיוחד עכשיו)?

11 יונ

|מאת חגי|

 

הדיון בימים האחרונים סביב הרצח בבר נוער צריך להטריד כל מי שעיניו בראשה. בשידורי החדשות המרכזיים נשמעות עמדות הומופוביות קיצוניות, שמזכירות תפישות משנות השישים, ושהייתה תקווה שנעלמו מהעולם. למשל, במהדורת החדשות של שש בערוץ שתיים, נתנה סיוון רהב-מאיר במה ליו"ר מועצת יש"ע לשעבר (אני חושב שזה היה עדי מינץ, אבל לא הספקתי לקלוט את השם) שהסביר באריכות את חששו שחברי הקהילה הולכים לבתי ספר ומשפיעים על בני נוער מבולבלים להצטרף לקהילה. שי דויטש, יו"ר האגודה, נאלץ לחזור להסברים בסיסיים, כמו שהקהילה לא "משדלת" בני נוער להצטרף אליה, שאנחנו בנות אדם, ושלא נשקף מאיתנו סיכון מיוחד לבני נוער. סיוון רהב-מאיר, בנייטרליות לא מוסרית וחסרת הצדקה, וכמיטב המסורת ההומופובית, סיכמה שנדמה שכל צד יוסיף להחזיק בעמדותיו. כמובן, לא ניתן כל הסבר לשאלה למה בכלל יש מקום לשמוע את דעותיו של אדם אקראי לחלוטין, ללא כל תפקיד רשמי, מעמד, חשיבות או ערך, בנושא שלא קשור אליו בשום צורה (אני מקווה שההסבר הפשוט הוא שהם חיפשו פרובוקציה ולא הצליחו למצוא מישהו מעניין יותר שיביע עמדות הומופוביות כל כך, אם יגמרו להם הלהט"בופובים, הם תמיד יכולים לפנות למנחם בן).

וכמובן, אין משמעות הדבר שאין הטרדות מיניות ואלימות מינית בתוך הקהילה. כבר כתבנו על הנושא הזה פה בבלוג בעבר, וכמו תמיד, צריך להזכיר וצריך להתמודד עם התופעה (ויצוין שנעשית עבודה בנושא, בתוך גופי האגודה כמו גם בגופים חיצוניים לה, גם אם לא בהיקף מספק). כמו כן, אפשר שיש היבטים של התופעה שקשורים למאפיינים של חברי וחברות הקהילה, דוגמת פגיעות מיניות במסגרת תרבות המועדונים ההומואית או באתרי אינטרנט (אם כי גם בהקשר הזה, נדמה לי שתשומת הלב היחודית שניתנת לאלימות במועדונים להט"בים ובאתרים להט"בים מתעלמת מהיקפי האלימות המינית באתרים מסוג זה בחברה ההטרוסקסואלית ומבוססת על סטראוטיפים להט"בופובים). אבל המעבר המהיר מההכרה שגם בקהילה הגאה, כמו בקהילה ההטרוסקסואלית, יש אלימות מינית, למסקנה שהקהילה הגאה מאופיינת, בליבתה ומעצם טבעה באלימות מינית, הוא מעבר מסוכן, מקומם, חסר בסיס ולהט"בופובי להחריד.

ובהקשר הזה אפשר לתמוה על כל אותם אלו שאוהבים לנפנף בסיסמאות של "מה, רק בגלל שאני הומו / לסבית / בי / טרנס אני שייכת לקהילה? מה הקשר שלי אליהם בכלל?". גל האמירות מסוג זה, ששוטף בימים האחרונים את הפייסבוק לדוגמא, הוא הפנמה של ההומופוביה. הוא ניסיון להתרחק מה"חולה", מה"מעוות", מהפדופיל שרודף אחרי נערים במסדרונות האפלים של בית הספר.

אבל הניסיון הזה הוא ניסיון עקר. לכל הפחות, מה שקושר אותך לקהילה הזאת היא העובדה שאת לא מסוגל להתנתק ממנה. החברה תמיד תוסיף ותשייך אותך לתוך אותה הקהילה. הסטיגמה הקהילתית, הסנקציות החברתיות, האפליה והפגיעה יופנו כלפיך בין אם ברצונך להשתייך לקהילה ובין אם לאו. במובן זה, ממש כפי שנטייה מינית אינה "טבעית" אלא קונסטרוקציה חברתית, ועדיין, היא בהחלט ממשית, כך גם השייכות לקהילה. בחברה שמחלקת את הפרטים בה על פי מושא המשיכה המינית שלהם, יש קהילה ויש השתייכות אליה, גם אם כפויה ושלא מרצון.

מעבר לרובד הבסיסי הזה של הקהילה, נדמה לי שהקהילה היא גם דבר מה נוסף. הקהילה היא עמדת סובייקט פוליטית, היא פוטנציאל תרבותי. הלבישה והפשיטה של עמדת הסובייקט הקהילתית אינם פשוטים, בודאי. לא פעם נדרשת מחיקה עצמית של רבדי זהות אחרים, או קונפליקט פנימי. במובן זה, הזהות הקהילתית היא כלי שמאפשר פירוק יחסי כוח במידה מוגבלת, וניתן להשתמש בו עד גבול מסויים. זאת, כל זמן שהוא לא הופך לעמדה מהותנית בפני עצמה. לעמדה זו בדיוק קראה ג'ודית באטלר "מהותנות אסטרטגית". זוהי האסטרטגיה של שימוש בעמדות מהותניות לצרכים חברתיים ופוליטיים תוך הפניית המבט לקשיים שבעמדות מהותניות אלו.

ורמה שלישית, לא פחות חשובה, של הקהילה, היא האפשרות לכונן קהילות עצמיות בדיאלוג עם הקהילה הגאה המדומיינת. מרבית, אם לא כל, הלהט"בים צריכות, לפחות בשלבים מסויימים, סיוע של מי שהיו ונמצאים באותה עמדה כמותם ביחס למיניות ולזהות מגדרית. ישנן חוויות חיים שהחברה ההטרו לא מכיר ויתקשה להבין. ישנם אירועים שהחבר ההטרואית לא ירצה ליטול בהם חלק רציני (וכן, כל הטרוסקסואל מוכן לבוא פעמיים בשנה למסיבה להט"בית, בתמורה לזה שבכל יתר הפעמים תפגשו באירועים הטרואים, שם היא יוכל למצוא בני זוג מהמין השני בחדווה, ואת תשב לך באמצע אורגית פלירטוטים הטרואית אחת גדולה). וכמובן, יש מתחים פנימיים בקהילה, על בסיס קבוצתי, כמו גם על בסיס אישי. חלקם פתירים יותר וחלקם פחות. אבל לאלפים רבים של בנות אדם, בין אם במסגרות פורמאליות דוגמת איג"י, חוש"ן, הבית הפתוח וגם הבר-נוער עצמו, או במסגרות לא רשמיות של הכרות וחברות, הקהילה היא לא רק ישות אבסטרקטית אלא ממשות יומיומית.

אז ודאי, אין לאף אחת החובה להאבק עכשיו בגל ההומופוביה הפושה בתקשורת, או להרתם למאבק באלימות המינית בקהילה הגאה. אבל, נדמה לי שכדאי, לכל אלו שבשם מודעות מורכבת כזו או אחרת בוחרים לנתק את עצמם מהקהילה, בטענות דוגמת העדר קיומה של קהילה גאה או העדר זיקה שלהן אליה, להתבונן פנימה לשנייה. יכול להיות שתגלו שהעמדה הזאת היא בפני עצמה אימוץ של ההומופוביה הכללית, שצצה מכל עבר.

 דיזינגוף

פוסטים בנושאים קשורים:

גם פסיבי רוצה "לזיין לו את הצורה" / מאת ניר

כששביל הזהב מוביל לאלימות מתונה, או: למה ליבראליים כל כך אוהבים את מנחם בן? / מאת חגי

מודעות פרסומת

9 תגובות to “מי זאת "הקהילה", ולמה אני שייכת אליה (ובמיוחד עכשיו)?”

  1. Amos Weintrob יוני 11, 2013 בשעה 6:23 pm #

    זה לא היה אבי רואה, אלא עדי מינץ, ראש מועצת ישע לשעבר.

    • חגי יוני 11, 2013 בשעה 7:12 pm #

      תודה, תיקנתי

  2. איציק הימן יוני 12, 2013 בשעה 4:08 am #

    הבעיה במושג "קהילה" היא בדיוק זו, שהיא קיימת ומוגדרת רק *כנגד* הסביבה, אין בה סולידריות אמיתית, אני לא רוצה להכנס לדוגמא הספציפית שעל הפרק כי איננו יודעים את כל הפרטים, אבל השיפור העצום שיש בדורות האחרונים ביחס לנוער הוא עדיין לא מספיק, ומנגד – כל מי שאינו נוער חווה על בשרו את הכתף הקרה של ה"קהילה", הן ארגונית והן חברתית. זה לא משהו ספציפי לנו, אנחנו שואלים את זה מהתרבות הישראלית כולה שסובלת מאותה תופעה, אבל עלינו לדעתי ההשפעה חמורה פי כמה כי אנחנו *זקוקים* לסולידריות הזו בכדי להתמודד עם האתגרים שעומדים בפנינו.

  3. חגי יוני 12, 2013 בשעה 7:30 am #

    עוד תגובות למינץ- http://www.mako.co.il/pride-news/local/Article-5be4b8e03d53f31006.htm

  4. חגי יוני 12, 2013 בשעה 10:37 am #

    ועוד חיזוק לתחושת הלהט"בופוביה אפשר למצוא בעצומה הנפלאה הזאת, לעצור את כל אירועי הגאווה עד לבדק בית פנימי מקיף בקהילה… http://www.atzuma.co.il/stoppridenow

  5. Efratlt יוני 12, 2013 בשעה 6:18 pm #

    לא יודעת, מפריעה לי שכל ההתעסקות היא באיך הם לא בסדר (והם לא) ובמה הם צריכים לעשות, במקום בעובדה שככל הנראה הרבה יותר מידי אנשים ידעו והשתיקו כזה דבר חמור על כל ההשלכות שלו. וזו בדיוק הבעיה שלי עם הקהילה. יותר מידי קהילתיות כנראה לא טובה לנו.

    • חגי יוני 12, 2013 בשעה 7:54 pm #

      האמת, בשונה מפרשות כמו רוזן וקצב, לא שמעתי שהרבה אנשים ידעו והשתיקו. אני מכיר די הרבה אנשים שמתנדבים באגודה וגם בבר נוער, ועוד לא שמעתי על אחד או אחת שהיה לו צל של מושג, ששמעה ולו רמז שהדברים קרו ושביקש לטייח.

      בהמשך לכך, לפחות למיטב הבנתי, במקרה הנוכחי לא מדובר על התנהלות מגמתית. על פי התקשורת ההכרות בכלל לא הייתה בבר נוער, וגם לא המפגש, אלא הכרות באינטרנט, כמו שיכולה לקרות בין כל שני אנשים. הקשר היחיד לבר נוער הוא ש-ש. התנדב בבר נוער (כמובן, הכל על פי שברי שמועות, אין לי שום מושג מה באמת קורה בחקירה, או מה באמת היה)

      • Efratlt יוני 13, 2013 בשעה 3:03 pm #

        עכשיו נושא ההשתקה נשמע אחרת, ועדיין. איפה האני מאמינה לך לא משנה מה? איפה הידע שלנו על זה שניצול מיני זה אף פעם לא חד פעמי? איך יכול שההתעסקות שלנו היא בכל דבר אחר – חוץ מזה?

      • חגי יוני 13, 2013 בשעה 3:50 pm #

        אני חושב שהדברים הם בדיוק הפוכים – זה הפך להיות הנושא הרלבנטי היחיד, כאילו לא מדובר גם בפרשת רצח מטורפת.

        אבל אפילו אם כל העניין היה בכך שמתעניינים רק באלימות המינית ולא ברצח עוד איכשהו אפשר היה לשאול האם האיזונים הפנימיים של הדיון הוגנים. הבעיה היא שכל הדיבור על אלימות מינית בכלל לא מתמקד באלימות המינית, אלא בהכפשה של כלל ההומואים, כאילו כל מה שיוכרע לגבי ש. נכון לגבי כולם.

        במילים אחרות, אפשר לנהל דיונים על האיזונים בין התמיכה והאמון בקרבן לבין ההגנה על חשודים, ואני יודע שזה נושא טעון ומורכב שלהרבה א/נשים טובות יש עמדות סותרות בנוגע אליו. אבל זה לא הנושא שנדון במקרה הנוכחי – אף אחד בכלל לא מתעניין בשאלה האם ש. ביצע את הדברים. השאלה שהפכה להיות המוקד של הדיון הציבורי היא "איך זה שהומואים כל הזמן אונסים ילדים קטנים". העיסוק הזה הוא עיסוק הומופובי. אני לא אגיד שאני מהמר שבקהילה יש פחות מקרים של אלימות מינית כלפי קטינים, אבל בודאי שאין יותר מקרים שכאלו מבקרב הציבור ההטרוסקסואלי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: