צריך שזה יהיה יפה

27 מאי

ארבעה שירים. גוף, הריון, הפלה.

כמה רצון יש בנו לשמור על חיים שנוצרים בתוכנו לעתים בלי כוונה, כמה רצון יש בנו להישמר מהם, לשמור על עצמנו מפניהם.

המחשבה שמשהו יכול לגדול בתוכנו.

האם מה שצומח בפנים מסמל התחלה, או סוף.  האם יש התחלה ללא סוף או סוף ללא התחלה. 

מהו מחול השדים שמתחולל בנו כשצריך לזקק רגע אחד של החלטה – להנציח את הרגע וליצור מתוך אבדן, ליצור מתוך כוח, ויתור על כוח.

לקשור כתרים לאותיות, לוותר על תשובה.

שירה / ענבר איצקוביץ

מבחינתי הקיץ עבר,

רוח מגלגלת בקבוקים

ושקיות מהסלון אליי ובחזרה.

מאסתי בים

באופניים

יש מחשבה שמישהו יכול לגדול בתוכי

ואת הארוחות אכין גם בשבילו.

אוכל מה שהוא אוהב ואני פחות

ערכה לבדיקת הריון בפח השירותים שלי.

ואני כבר מרגישה איך כל נשימה שלי יש בה תרומה מעבר לשליטתי

ועם כל נשיפה בדידות חדשה נוצרת בגללי

זו רק מערכת הרבייה שכמהה לתכלית ואני אדישה.

קלמנטין / חגי קלעי

קלמנטין

בשמלה הכתומה הזאת את

נוטפת גבולות הזדהות טורפת

רוחות של בשר חרוך ועשן

מתערפלים אחרייך קלמנטין

סיימת את העבודה ועכשיו את

משוחררת אף אחד לא יכול

כל הרופאים מפוזרים בין הבדידויות

כל ההריונות שלך מתרחשים במקביל

קלמנטין את לא מבינה

כשתלדי את התינוק הזה

הוא יתפוס את החוט הסמוי

ויפרום לך את השמלה ואת המילים

דמעות לימוניות יחרצו

כמו מסרקות ברזל בבשר

זה לא מאוחר קלמנטין

את התורה שלך את יולדת

ממה את מפחדת? קלמנטין

אין פה שום דבר שדורש

אל תתנגדי לפרימות

רק מי שאיש לא יקונן על קברו

יכול להתכלות

יכול לקשור כתרים לאותיות.

* / בר פרידמן

ערכה לבדיקת הריון בוערת על שולחן הכתיבה שלי.

שתיתי בקבוק מים ובתוכי כלי דם מתפוצצים לפנות מקום למים ששוטפים

הכל מבפנים. נחלי מים שקופים.

חלמתי שאני בהריון. איחרתי ללידה שלי.

אבא שלי התעכב במטבח ולא היה מי שיסיע אותי. זרקתי את הנעל מחוץ לחלון

וצלעתי דרך מגרשי טניס והרדופים לקחת אותה לבית חולים

אבל כבר ילדתי, והילד היה שם, ג'לי רוטט ירוק.

אז אפילו לא פחדתי.

עכשיו לילות על גבי לילות ההורים שלי מתפוגגים בלילה,

מתנקזים כמו מים, ואני נשארת לבד, עם הבית והחתולים.

במבחן התבוססתי שעתיים בדם דמיוני נוטף ושוטף, שקוף וצמיגי.

כל התחתונים שלי היו ספוגים בו.

דם היעדר הדם.

בדיקת הריון סודית צורבת חורי סיגריה בציפוי הפלסטיק של השולחן.

היא מחוררת את הצילומים ודרכם את הבגדים,

הדולצ'ה וגבאנה, הסטלה מקרטני, המארק ג'ייקובס,

כולם חסרי אונים לעומתה: היא בוערת.

לרגע אני רוצה לקחת את סכין הגבינות ולחתור בעצמי

לנקב ורידי ידיים בסיגריות, חורים עגולים אדומים,

להנציח את הרגע:

בדיקת ההיריון הראשונה שלי!

אבל רוב הזמן אני רגועה, קוראת, מעשנת, שותה מים.

איברי גופי מפנים להם מקום כאילו היו תינוק, הכבד

נסוג לאחור, הסרעפת מתכווצת לגודל של אפון.

סבלנות / איה אליה

צריך סבלנות להשחיל חרוזים על החוט

צריך עדינות

צריך לחכות שבע דקות עד שהמים רותחים

לא להגביר להבה

צריך להסית את המבט ולשכוח

לוותר על כוח

צריך לחכות תשעה חודשים בשביל מישהו אחר

לא לעשן

לא לאכול בחוץ

לא לעייף את הגוף

צריך לבלוע כל יום חמישה כדורים דחוסים בשביל להשלים, צריך לאכול שלושמאות קלוריות יותר, צריך לעלות שמונה קילו, צריך לישון שש שעות לפחות, צריך לעקוב, צריך להקשיב לגוף, צריך לעשות בדיקות, צריך לשמור בסוד, צריך לשמוח ולזהור, צריך לאהוב, צריך להפסיק לשתות, צריך להיות טוב, צריך לקבוע תור.

לא לאכול לפני זה שתיים עשרה שעות.

לא לעשן.

לשכב אחורה בעיניים עצומות

לתת לרופא לסדר.

צריך להשחיל חרוזים על חוט

צריך שזה יהיה חופשי

צריך שזה יהיה יפה

* חלק מהשירים עתידים להתפרסם בגיליון הראשון של כתב העת "רטט"

מודעות פרסומת

7 תגובות to “צריך שזה יהיה יפה”

  1. hilanoga מאי 28, 2011 בשעה 7:44 am #

    הריון זה דבר מזעזע בעיני. קשה לי לקרוא את השירים האלה.

  2. יערי מאי 28, 2011 בשעה 8:17 am #

    בומים בגוף!

  3. נעמה מאי 28, 2011 בשעה 8:51 am #

    פוסט מקסים ומרגש. ארבעת השירים הנפלאים, יחד, יוצרים תמונה מורכבת ונוגעת במעמקים של העניין הכל כך רגשי והכל כך ביולוגי הזה, בתוך ההקשר החברתי והתרבותי שאנחנו חיות בו… נהדר.

  4. עלמה מאי 28, 2011 בשעה 9:28 am #

    חגי, אהבתי את השיר שלך מאוד. כדאי אולי לפרסם כאן שירים להבא כשהם מנוקדים

Trackbacks/Pingbacks

  1. "אשר לאלים, אמור שהם אלים", או: מדוע אי אפשר לקרוא שירה הגמונית « - נובמבר 28, 2011

    […] ובו בזמן היא תמיד מאמינה בכך שהתבניות קבועות ונצחיות. הגוף הנשי, המזרחי, ההומו-לסבי אינו מצוי בניגוד ל"שירה", תהיה […]

  2. "אשר לאלים, אמור שהם אלים", או: מדוע אי אפשר לקרוא שירה הגמונית | חגי קלעי « מאבק המשוררים - נובמבר 28, 2011

    […] ובו בזמן היא תמיד מאמינה בכך שהתבניות קבועות ונצחיות. הגוף הנשי, המזרחי, ההומו-לסבי אינו מצוי בניגוד ל"שירה", […]

  3. "אשר לאלים, אמור שהם אלים", או: מדוע אי אפשר לקרוא שירה הגמונית | חגי קלעי « המבוקש מס' 2 - נובמבר 28, 2011

    […] ובו בזמן היא תמיד מאמינה בכך שהתבניות קבועות ונצחיות. הגוף הנשי, המזרחי, ההומו-לסבי אינו מצוי בניגוד ל"שירה", […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: