Archive | ינואר, 2011

ונוס פגומה

30 ינו

*פוסט אורח*

|מאת עלמה|

אחד הדברים שרציתי להוסיף לדיון על השיער והסרת השיער שהתפתח סביב הפוסט של רוני, ופוסט התגובה של קרן, הוא שיער. לא ייצוג מילולי שלו, אלא תמונה. דימוי אחד של אישה שעירה שנוכל לפתח ממנו את המשך השיחה.

הדס רשף יושבת על מיטתה במעונות (דיוקן עצמי), 2007

אל העבודות של האמנית הדס רשף הגעתי דרך שיטוטים באינטרנט. הדס היא אמנית צעירה שעוסקת בין היתר בצילום, ויצרה לפני כמה שנים סדרות צילומים שקשורות בשיער גוף. העבודות שלה אישיות ואינטימיות מאוד, בין היתר מפני שהמצולמים הם תמיד גם חברים שלה, והרבה מאוד פעמים שותפים פעילים במחשבה על היצירה.

להמשיך לקרוא

נסיכות לוחמות ושוורים פציפיסטיים

26 ינו

|מאת שירה|

הכל התחיל עם פרדיננד, הגיבור המקסים של אחד מספרי הילדים שהכי אהבתי בתור ילדה. בספר "סיפורו של פרדיננד" יושב לו פר ספרדי עצל באחו ומסרב להלחם, בעצם, יותר משהוא מסרב להלחם הוא פשוט לא מבין את הקונספט, הוא מגיע לזירת מלחמות השוורים לגמרי בטעות ואין לו אפילו את הנטייה הקלה ביותר לשתף פעולה, במקום זה הוא מעדיף להריח פרחים. מאז שהתחלתי לעבוד בחנות ספרים ונזכרתי בו, פרדיננד הפך לאחת ההמלצות הקבועות שלי. חוץ מעיצוב הרטרו המקסים והאיורים המצחיקים, המסר של הספר שנכתב ב1936 הוא חתרני ומשעשע בלי להתאמץ יותר מדי. דיסני אפילו הפיקו סרט מצויר קצר בכיכובו:

להמשיך לקרוא

קצרצרים: הומו, הומו, הומו

22 ינו

|מאת חגי|

עיתון מפרסם תמונת אילוסטרציה בהקשר לליין מסיבות חדש שצולמה במועדון, אבל לא בערב של הליין המדובר, ושוכח לכתוב שמדובר ב"תמונה להמחשה בלבד, כל קשר בין המצולמים לכתבה מקרי בהחלט". לאחר שתשומת לב המערכת מופנית לטעות, מפרסם העיתון במקום מרכזי התנצלות והבהרה כי אין קשר בין המצולמים לאירוע. המצולמים לא אוזכרו בשמם, או באופן כלשהו שיגרום לכתבה לצוץ באירועים שונים בעתיד. על פניו, נראה שהכל בא על מקומו בשלום. כשהמצולמים מוצגים על רקע כתבה שעוסקת בהומואים (ומרמזת שאולי הם הומואים) מדובר בעוולה חמורה, פגיעה בפרטיות ובשם הטוב, שמצדיקה לא פחות מפיצוי של 45,000 שקל.

להמשיך לקרוא

חמישה מיליארד ויותר

17 ינו

|מאת חגי|

"חמדת", ספרה של טוני מוריסון, מספר את סיפורה של סת', שפחה נמלטת בתקופת העבדות בארה"ב. לאחר בריחתה מגיע לבית בו שוהה סת' עם שלושת ילדיה "המורה", בעל העבדים ממנו ברחה, ומנסה להחזיר אותה. סת', באקט של טירוף – או אולי דווקא ראציונאליות – מנסה להרוג את ילדיה. כל גורל עדיף בעיניה מגורל של עבדות. מבין ארבעת הילדים, סת' מצליחה לרצוח רק את בתה התינוקת, היא חמדת. בסצינת הסיום של הספר, אדוארד בודווין, לבן "מתקדם" ופעיל למען ביטול העבדות, מגיע לביתה של סת' בכדי לאסוף את דנבר (בתה של סת') לעבודה. הבית בו גרות סת' ודנבר שייך לבודווין, והוא נתן אותו לעבדים נמלטים בכדי לעזור בשיקומם. כאשר היא רואה אותו מתקרב, סת' חווה מחדש את הניסיון של "המורה" לחטוף אותה ואת ילדיה חזרה לעבדות ותוקפת את בודווין בדוקרן קרח.

את המפגש בין סת' למר בודווין אפשר לנסות ולהבין כתהליך הפסיכולוגי שעוברת סת', החווה מקרה קלאסי של פוסט טראומה. קריאה כזאת מאפשרת לקורא לשמר את החלוקה של העולם לרעים (בעלי העבדים) ולטובים (פעילי זכויות האדם). אך טוני מוריסון אינה נותנת לקורא את החסד הזה.

מוריסון אינה מבקשת לתת הנמקה לפעולתה של סת' ואינה מרחמת על בודווין. שלוש גישות מוצגות בספר לגבי טוב ורע: בייבי סאגס, האם הקמאית, אומרת שאין טוב ורע כלליים בעולם, יש רק שחורים ולבנים, וכל מי שלבן הוא רע. סת' טוענת שיש לבנים טובים, למשל מר בודווין, אותו היא תוקפת בסוף הספר, ואילו המספרת מראה לנו שיש הרבה מאוד שחורים רעים, כמו אלו שהלשינו על סת' ל"מורה".

להמשיך לקרוא

כך תנצחי בקרב מבטים

14 ינו
אנחנו שמחים וגאים לארח את עדי ברקוביץ', אחת המשוררות האהובות עלינו. בחרנו להביא כאן שלושה שירים חזקים ויפים שלה, שנעים הלוך וחזור בין אהבה לנשימה, מדבר ובית. הם מסבירים קרבות, משקפים מרחב, מייצרים שקט וחרדה ומתערבבים עמוק עם מילים חיות ונושמות, אשר קושרות את כל החלקים השונים של החיים בחוטים ברורים של שירה שלא יודעת לשקר.

*

בחוף קרית חיים

בחוף קרית חיים

התלקחה המהומה שלי

אבא שלה דני הלך ודהה מסרטן

להמשיך לקרוא

לכל שאלה – שלוש תשובות: "איך קרה שנכבשתי?"

11 ינו

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לפינה חדשה בבלוג, "לכל שאלה – שלוש תשובות". לפני זמן מה, דניאל פנתה אליי עם רשימת שאלות הרות-גורל, העוסקות ביחסים מגדריים ומיניים שמעסיקים את רובנו. כחלק מהאתוס של הבלוג, לאפשר שיח מגדרי שנמצא קרוב לחיי היומיום שלנו ונותן גם מענה לדילמות שאינן תיאורטיות ומופשטות, השאלות של דניאל – והרעיון שלה לפתוח פינה של "שאלות-תשובות" – נראו לנו כרעיון מוצלח ביותר.

בפינה זו, אני, שירה וחגי נענה בנפרד על השאלה שבחרנו לענות עליה, ושלוש התשובות יופיעו פה אחת אחרי השנייה, כדי לאפשר דעות שונות, פרספקטיבות שונות וגם גיוון של מחשבה. מדובר בתשובות קצרות שאינן מבקשות למצות את הדיון עד תום: ניתן לקחת אותן רחוק יותר ועמוק יותר, אך אנחנו פה כדי לפתוח את הראש ולאפשר לכיווני מחשבה נוספים לעלות. נשמח לקבל עוד "תשובות" בתגובות לפוסט.

הפינה תעלה בתדירות של פעם בחודש בערך, ואנו נחכה לשאלות נוקבות מכם ומכן (פרטים בתחתית הפוסט). אז ללא עיכובים נוספים, פינת "לכל שאלה – שלוש תשובות" יוצאת לדרך, עם השאלה:

דניאל: "אני בחורה ושמתי עין על בחור: החלטתי לכבוש (ולקחת אותו למיטה), הדבר הצליח (עשיתי וי) – איך קרה שבסופו של דבר הרגשתי שאני בעצמי נכבשתי?"

להמשיך לקרוא

קצרצרים: בין כשרות להומוסקסואליות

9 ינו

|מאת חגי|

בפרשת פנינה קומפורטי נ' הרבנות הראשית, עתרה קומפורטי נגד החלטת הרבנות להעניק לה תעודת כשרות בתנאים מחמירים בשל היותה יהודייה משיחית. קומפורטי טענה שמדובר באפליה על רקע דת ובפגיעה בחופש העיסוק. שיקול דעתה של הרבנות מוגבל לעקרונות המשפט הכלליים הללו, טענה קומפורטי, מאחר שסמכותה הבלעדית של הרבנות להעניק תעודות כשרות נובעת מחוק איסור הונאה במוצרי כשרות שהוא חוק מדינתי. הרבנות מנגד טענה שההלכה קובעת מפורשות ש"דיני הנאמנות" ההלכתיים קשורים בדיני הכשרות, וכי על פי ההלכה חובה להחמיר במי שנאמנותו מוטלת בספק, בין היתר מי שאינו יהודי. בית המשפט קיבל את טענותיה של קומפורטי. הש' ריבלין קבע כי חוק הכשרות מצמצם את שיקול דעת הרבנות לשיקולים שהם "בליבת הלכות הכשרות" בלבד. ממילא, קבע הש' ריבלין, הפגיעה בזכויות היסוד של העותרת היא כה חמורה עד שלא ניתן לקיים אותה.

את פסק הדין הזה נתתי לסטודנטים שלי לתואר ראשון לקרוא ולנתח. באופן גורף, הרב המוחלט אימץ את החלטת בית המשפט. בודדים קראו את פסק הדין באופן ביקורתי. שלוש ביקורות שעלו היו הביקורות הבאות: מה על כל אותם אנשים שנפגעים מהחלטות הרבנות ואינם עותרים לבג"צ? מדוע בכלל יש לתת לרבנות מונופול בענייני כשרות? ומה על חופש המצפון והדת של הרבנים (שיוכרחו לתת תעודת כשרות) ואנשי הקהילה הדתית (שיוטעו לחשוב שהאוכל כשר על פי ההלכה)?

בשבוע שעבר פורסם שהרבנות הצבאית הדיחה חייל מקורס גיור בשל היותו הומו. סביר להניח שבית המשפט, אם התיק יגיע אליו, ילך באותו המסלול המשפטי. אפליה כל כך בוטה תתקשה לעבור את אדניו של בית המשפט. יחד עם זאת, אותן ביקורות ממש יכולות להיות מושמעות שוב. אין ספק שכמו החייל האמיץ הזה ישנם רבים ורבות העוברים את תהליך הגיור ונדרשים לדרישות לא סבירות הפוגעות באופן חמור בצנעת הפרט שלהם.

להמשיך לקרוא