קצרצרים: נשים ערביות – לא אצל מושיק תאומים

16 דצמ

|מאת חגי|

גיליון מגאזין "דה-מרקר" האחרון נפתח בראיון עם משה (מושיק) תאומים. כותרת הראיון היא: "אני מחפש רשג"דים בצופים ולא בוגרי הארוורד".

בראיון עצמו אומר תאומים:

"אני מחפש ערכים ואישיות. כשאני לוקח אנשים לעבודה, אני שואל שתי שאלות מנבאות: האם היית בתנועת נוער ומה עשית בצבא. תנועת נוער מלמדת על מנהיגות במסגרת א-פורמאלית, ושירות ביחידה מובחרת מצביע על הצלחה בתוך מערכת היררכית, כמו גם מחויבות לארץ ולמדינה. אם אין לך את שני הדברים האלה אתה יכול להיות עובד טוב, אבל משהו חסר. התפישה הזאת הוכיחה את עצמה שוב ושוב, לכן הארוורד היא לא גורם מנבא בשבילי – אני לוקח רשג"דים בצופים." (דה מרקר מגזין, עמ' 14, דצמבר 2010)

אבל מה הוא בעצם אומר?

מושיק תאומים, מבכירי המשק, מחפש רשג"דים ומפק"צים, ובעצם, כל דבר שמגיע בראשי תיבות. צריך לברך את תאומים על גילוי הלב. אם תגיע אליו לראיון בוגרת הארוורד שלא הייתה רשג"דית בצופים יהיה בה משהו חסר (מעניין אם תנועות אחרות גם נתפסות בעיניו כערכיות, כמו איג"י, ארגון הנוער הגאה, או תנועת הנוער הערבי). אבל אם חושבים על זה לרגע, המבחן של תאומים בעצם נועד לסנן בין גברים יהודים. הרעיון של אשה או של ערבי, וכמובן הרעיון של אישה ערביה, בכלל לא עובר לו בראש. במועצת תנועות הנוער בישראל יש תנועת נוער אחת לנוער ערבי, ועוד שתי חטיבות ערביות בתנועות נוער ציוניות. עפ"י משרד החינוך, הרוב המוחלט של חברי תנועות הנוער הם יהודים ממעמד סוציו אקונומי גבוהה. אין חולק שמרבית התפקידים ה"מובחרים" בצבא סגורים בפני נשים, ובודאי שקריטריון השירות הצבאי לא רלבנטי למועמדים לעבודה ערבים או למועמדות ערביות. אז מה בעצם תאומים אומר לנו? את מה שכבר ידענו – אצלו אמנם לא רוצים עובדים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, אבל הם לפחות נכנסים למאגר המועמדים. ומי לא נכנס? במאגר של תאומים לא רוצים נשים, לא רוצים ערבים, ובודאי שלא רוצים נשים ערביות. ככה זה אצל תאומים, זה מה שהחיים לימדו אותו, והוא אפילו לא מתבייש.

(משה תאומים)

מודעות פרסומת

14 תגובות to “קצרצרים: נשים ערביות – לא אצל מושיק תאומים”

  1. רוני דצמבר 16, 2010 בשעה 2:24 pm #

    אידיוט. הנה, אמרתי את זה.

  2. חגי דצמבר 18, 2010 בשעה 12:19 pm #

    כן, לא, אולי והמורכבות של המציאות

    בעקבות הקצרצר הזה הרבה מאוד אנשים הגיבו באופן פרטי, במייל או בטלפון, וטענו, אם לקלף את העטיפות של הנימוס, שאני דמגוג.

    אז מה אני מקבל, ומה לא, ומה אולי…

    לא – לא הכנסתי מילים לפה של תאומים. גם לא הוצאתי את הדברים מהקשרם. למעשה, הדברים מצויים בדיוק בהקשרם. הבעיה היא שאצל תאומים ההקשר של קבלת עובדים לעבודה הוא הקשר לא פוליטי, ואצלי – כן.

    אולי – אולי משה תאומים מעסיק בסתר ערבים וערביות. יכול להיות. לא בדקתי (למרות שאני קטן אמונה). המטרה היא לא לטעון שמושיק תאומים הוא רשע, המטרה הייתה להראות איך המודעות בכלל לא קיימת אצלו כשהוא מתראיין.

    כן – אני חושב שזה נושא שקשור למגדר. או אם להציג את זה בצורה אחרת, שיוויון מגדרי הוא נושא רלבנטי בכל מקום, ולא רק בספירות שהוגבלו לנושא הזה.

    והמורכבות של המציאות – נכון, יש פה בעיה מובנית. כנראה שאותו נוער שגדל בתנועות נוער, יהודי, במרכז הארץ, בבתי ספר טובים, ששירת ביחידות מובחרות, הוא באמת כשיר יותר להתמודד עם השוק המסחרי בארץ. אחרי הכל, הלקוחות והקולגות מייחסים משקל שונה לאישה שעומדת מולם מול בוגר סיירת מטכ"ל. יש איזשהו קושי בלהפיל את כל האחריות לשיוויון על כתפי בעלי ההון בשוק הפרטי. מצד שני, יש גם קושי עמוק להתעלם מאי שיוויון בזירה המרכזית המכתיבה את סדר היום. אז האם אני דורש ממשה תאומים לקיים מדיניות מודעת של יצוג הולם בקרב עובדיו? ברמה החוקית – אולי לא. ברמה המוסרית – בהחלט.

    • רוני דצמבר 18, 2010 בשעה 8:11 pm #

      מסכימה עם כל מילה. זו לא דמגוגיה שלך – הדמגוג הוא דווקא תאומים, שבמקום להגיד בפירוש שהוא מעדיף גברים יהודים מסוג מאוד מסוים, פשוט אומר שהוא "שואל שאלות מנבאות" – מאוד ספציפיות ומכוונות מטרה, כמובן. הוא הולך קצת סחור-סחור כדי לייפות את העדפותיו, שהן שובניסטיות וגזעניות.

  3. לירן דצמבר 19, 2010 בשעה 10:20 am #

    אפליה על רקע לאומי – כן. על רקע מגדרי – לא בטוח. אין ספק שהצבא חסום בפני ערבים, ובמידה כלשהי גם חברות בתנועת נוער. השאלות הללו מראש לא לוקחות בחשבון אפשרות של גיוס עובד ערבי, ובפני עצמו כבר יש בכך טעם לפגם (אלא אם הוא לוקח בחשבון אפשרות להעסיק גם עובדים ערבים, ועבורם יש לו סט אחר של "שאלות מנבאות". ייתכן, אך לא סביר).
    עם זאת, אינני בטוח שישנה כאן גם הטיה מגדרית. בוא ננתח את שתי הדרישות: 1. "האם היית בתנועת נוער?" מייצרת העדפה מובהקת לבנות דווקא, בהיותן רוב החניכות בתנועות נוער (למיטב ידיעתי, אפילו רוב מובהק). 2. "שירות ביחידה מובחרת". כאן אתה קורא אוטומטית "לוחמים", ולא בהכרח הוא. ישנם תפקידים רבים ביחידות "מובחרות" בצבא שאינם תפקידי לחימה, תפקידים איכותיים שמאוישים ע"י מיטב הבחורות. במקרים לא מעטים, התפקידים הללו מאוישים ע"י רשג"דיות בצופים ומקנים להן כישורים וניסיון שיותר משמעותיים בעולם העסקי "האזרחי" מאשר הכישורים והניסיון שנרכשים כלוחם בסיירת מטכ"ל. בהכירו את המציאות הזו, לא בטוח בכלל שמושיק תאומים ביטל את המועמדות של נשים יהודיות.

    • לירן דצמבר 19, 2010 בשעה 10:21 am #

      ההדגשה נועדה להיות רק על המילה אתה.

  4. חגי דצמבר 19, 2010 בשעה 1:46 pm #

    תודה על התגובה

    כמובן, אני מסכים חלקית 🙂

    לגבי תנועות הנוער – אני מסכים שפה השאלה מבחינה בעיקר בין יהודים וערבים. יכול להיות מעניין לבדוק האם בתפקידים ה"בכירים" בתנועות היחס בין גברים ונשים משתנה (אבל אני לא אבדוק את זה עכשיו).

    לגבי "תפקידים מובחרים" – בכלל לא קראתי אוטומטית את המילה לוחמים. נכון שאם לוקחים את כלל התפקידים ה"מובחרים" בצבא, חלק גדול מהם הוא יחידות קרביות הסגורות לנשים. אבל, מה שמעניין הוא שגם אם מתייחסים ליחידות מובחרות אחרות, מרבית החיילים הם גברים. אני הדרכתי במשך ארבעה מחזורים את ההשלמה החילית של חיל המודעין (אחוז נכבד מהחיילים ה"מובחרים" אותם מחפש תאומים). בצורה מפתיעה (או שלא) בכל קורס וקורס היה רב גדול של גברים. גם אחרי הקורס, כמעט תמיד החייל יתקדם ביחידה לתפקיד הבכיר יותר (מוביל, רמ"ד, ע. רמ"ד, כתלות במבנה היחידה) בעוד שהקצינה לא. אני לא יודע נתונים מדוייקים (וגם לא הייתי מפרסם אותם על הרשת) אבל מאז ומעולם כמות הקצינות בדרגת סרן ביחידות חיל המודיעין הייתה נמוכה על מעליבה. בדרגות גבוהות יותר הסטטיסטיקה מעידה רק על יותר ויותר הדרה של נשים (אצלנו, אם אני לא טועה, הייתה אשה אחת בדרגת סגן אלוף – קצינת השלישות).

    אז השאלה אודות הרקע הצבאי בהחלט מבחינה בין גברים ונשים.

    מה יוצא אם משלבים את שתי השאלות? בדיוק את זה – לא לנשים ולא לערבים, ובודאי לא לנשים ערביות. ומה עוד מרוויח תאומים מההצלבה הזאת? אם הוא היה שואל רק על רקע קרבי, ערבים היו יכולים לטעון שזאת אפליה, אבל תנועות נוער לערבים הרי יש, ואז, נדמה, שזאת פחות אפליה (ולפחות, הסיכוי שבית משפט יקבל זאת הוא יותר גבוהה).

    • לירן דצמבר 20, 2010 בשעה 11:59 pm #

      אין בעד מה, תודה לך.

      דברים מעניינים אתה אומר כאן. לגבי תנועות הנוער – מניסיוני חלקם היחסי של הגברים בתפקידים ה"בכירים" היה גבוה מחלקם היחסי בקרב כלל החברים, אבל עדיין נשמר רוב נשי מספיק גדול כדי שאי אפשר יהיה לראות בשאלה זו הטייה לטובת הבנים. אודה ואתוודה, מדובר בתצפיתי האנקדוטלית ולא בסקר מייצג.

      מעניין מה שאתה אומר לגבי חמ"ן. הייתי נתון תחת הרושם שהמצב לא כ"כ קיצוני. מעניין אגב מה האיזון הנוצר אם אתה מנכה את "פקטור העתודאים"- אחוז לא מבוטל מהקצינים במודיעין הם עתודאים, הרוב הגדול של עתודאים הם גברים, ומסיבות מערכתיות עתודאים מקודמים לתפקידי פיקוד בינוני-גבוה (רמ"ד ומעלה) הרבה יותר מאשר עמיתיהם הלא-עתודאים (תלפיות/חבצלות למיניהם נחשבים לעתודאים לצורך עניין זה).
      מהתרשמותך, עד כמה תמונת המצב הייתה כה חד-צדדית גם מתוך אוכלוסיית החיילים שהחלה את השירות כחוגרים רגילים, ולא אקדמאים?

      • חגי דצמבר 22, 2010 בשעה 9:57 am #

        לירן, אני חושב שאנחנו קצת סוטים מהנושא. אני לא מבין למה צריך "לנקות את פקטור העתודאים"? איזה הסבר יש לעובדה שהרב המוחלט הם גברים? במיוחד שמדובר באלו שעתידים להיות בתפקידי הקצונה הבינוניים והבכירים.

        אם נחזור לתמונה הגדולה אנחנו רואים שמתוך המאתר הכללי של "יוצאי יחידות איכותיות" הרוב המוחלט הוא גברים. זאת, מאחר ומהיחידות הקרביות אין נשים כלל, וגם ביחידות הלא-קרביות אחוז הנשים נמוך יותר, והתפקידים שהן מבצעות זוטרים יותר.

  5. עדו דצמבר 19, 2010 בשעה 4:09 pm #

    זה רק מראה כמה הצבא מקבע אצלנו דברים בחברה לתמיד, כמה השירות הצבאי שלך – מי שהיית בגיל 18 עושה אותך אחר כך לכל החיים. מה לעשות שהכרתי מישהו שהיה לוחם סיירת מורעל, היום הוא בקטע של רוחניות והודו, בז לגמרי ל'אני' הקודם שלו ומסביר לי שזה לא היה הוא שם במדים אלא מישהו שהחברה שתלה לו בראש ורק עכשיו הוא מתחיל לגלות מי הוא באמת. מצד שני אם אני נאמר בעל ליקוי ראיה או שעברתי תאונת דרכים שנה לפני הגיוס והייתי שוטר צבאי או פקיד בשלישות כי ככה הצבא רצה האם זה הופך אותי לעובד גרוע בעוד עשר שנים?

    • עדו דצמבר 19, 2010 בשעה 4:12 pm #

      ולמה לעזאזל התגובה שלי מודגשת כולה?

  6. לירן דצמבר 22, 2010 בשעה 10:13 pm #

    צודק לחלוטין שזה כבר לא קשור לנושא המקורי, פשוט הגענו לנושא מעניין אחר (בעיני) בלי קשר. השאלה הזו עניינה אותי כדי לדעת אם הצבא כמדיניות מנציח את האפליה הזו. משום שעודף העתודאים הזכרים פחות נובע ממדיניות של הצבא (במידה מסוימת, הצבא אפילו מנסה להאבק בתופעה זו) ויותר מעודף כללי של זכרים במקצועות הריאליים באקדמיה (אותם לומדים רוב העתודאים). עודף של בכירים זכרים מקרב אלה שהתחילו כחוגרים מראה על הטייה של המערכת הצבאית נטו.

    אם נחזור לתמונה הגדולה, אתה צודק. כדיון צדדי, סיקרן אותי לדעת איך צה"ל מתנהג בלי קשר למשה תאומים.

  7. חגי מרץ 9, 2011 בשעה 12:37 pm #

    עוד על השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה:
    http://2nd-ops.com/2ndop/?p=5962

Trackbacks/Pingbacks

  1. לשבור את הקרטל « - אפריל 21, 2012

    […] שקשה אם לא בלתי אפשרי למנוע (על המחשה למנגנון זה כתבתי כאן). וכמו בתחום אחרים, דוגמת שירותי הרפואה, מרגע שהאליטות […]

  2. לשבור את הקרטל | העוקץ - אפריל 24, 2012

    […] שקשה אם לא בלתי אפשרי למנוע (על המחשה למנגנון זה כתבתי כאן). וכמו בתחום אחרים, דוגמת שירותי הרפואה, מרגע שהאליטות […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: