נשים .vs אגאדיר

28 ספט

|מאת רוני|


בפוסט הקודם כתבתי על לוח השנה המקומם של אגאדיר, המציג את מלצריות הרשת מדגמנות בתנוחות פרובוקטיביות בחדרי השינה שלהן. שמחתי לגלות שיש מי שיצאו למחות ישר מול סניף הרשת בנחלת בנימין, במטרה לעורר מודעות ודיון מחד, וכדי לפגוע בדימוי הרשת ולהזיק לה כלכלית מאידך.

הנה כתבה מאת הטלוויזיה החברתית, על המחאה שפעילות פמיניסטיות הקימו מול אגאדיר. חבל שכל כך מעט נשים וגברים מוכנים להפגין, לדבר, ואפילו להקשיב למה שיש למפגינות לומר.

*ותהייה בעקבות דיון עם י' – איפה הנשים הצעירות בהפגנה הזו? איפה הן באופן כללי? האם מאבק פמיניסטי ירד מהאג'נדה של אקטיביסטים ואקטיביסטיות צעירים וצעירות? שאלות חשובות, אנסה לחזור עם תשובות בקרוב.

מודעות פרסומת

5 תגובות to “נשים .vs אגאדיר”

  1. יודה ספטמבר 28, 2010 בשעה 9:43 pm #

    בדיוק באתי לקשר לכתבה כתגובה לפוסט הקודם, והנה פוסט חדש בדיוק עם אמבדינג של הוידאו.

    מוזרה לי ההפרדה הזאת בין הניצול שבצלחת והניצול שבלוח השנה. מדברים שם בכתבה על אלימות, על ניצול, על אובייקטים (כלומר, אובייקטיפיקציה), משתמשים במילים כמו 'מזעזע' ו'בלתי נסבל', תוך כדי התעלמות מוחלטת מכך שבדיוק הדברים האלה — אלימות מזעזעת, ניצול בלתי נסבל ואובייקטיפיקציה — נעשים שם גם מחוץ ללוחות השנה האלה, על הצלחת. אחת המרואיינות אומרת '[וש]אנחנו דורשות להפסיק את הניצול הציני הזה של המיניות של נשים צעירות' — אי אפשר להתעלם מכך שגם בתעשיית המזון מהחי, באופן מקביל (אם כי זוועתי הרבה יותר), יש ניצול ציני של נקבות* ושל מערכת הרבייה שלהן: אם זאת הטלה של ביצים (בכמות ובקצב רצחניים, בעקבות עיוותים גנטיים שמטרתם רווח) ואם אונס של פרות (כן, אונס עם מכשירים שמטרתם לעבר אותן; זה בלי להזכיר את התהליך המזוויע של 'חליבת' הזרע מפרים) כדי שיילדו (ויפרידו כמעט מיד אחרי הלידה את התינוקות והאמהות) ויפיקו חלב עוד ועוד (גם כאן, בכמות שהן לא יכולות לעמוד בה, בגלל עיוותים גנטיים מתוכננים).
    * אני לא יודעת מספיק על פרות כדי לקבוע האם ניתן בכלל להחיל את המושג 'מגדר', כשונה מ'מין' עליהן. כנ״ל לגבי המושג 'מיניות'.

    סועדת אמרה 'גברת, אני רוצה להגיד לך שהפרעת לי לאכול. מצערת, אני משלמת הרבה כסף'. ההעלמה המוחלטת הזאת של הגורם שבאמת משלם את המחיר הכבד בכל המשוואה הזאת לא מפתיעה, אבל השתיקה המוחלטת ('שתיקה כהודאה') בכתבה, העדר (כמעט)** כל התייחסות לזה, גורמות לי לתמוה: איך אפשר להיות רגישים לעוול אחד ולפעול נגדו ולהיות עוורים כל־כך, עד כדי מחיקה מוחלטת משדה הראיה, לעוול אחר?!
    ** לפחות בפתיחה אמרו 'הקשר בין בשר המבורגרים לבשרן של המלצריות הוציא ביום א׳ את הארגונים הפמיניסטיים […]'.

    אף אחת לא חופשיה עד שלא כולן חופשיות!

    • רוני ספטמבר 28, 2010 בשעה 10:38 pm #

      יודה, תודה על התגובה שלך. העלית נקודות חשובות. בתור אוהבת חיות מושבעת, אני מזדהה עם הרבה ממה שכתבת (אני לא צמחונית, ואני יודעת שזה יכול להישמע לאנשים רבים כסתירה).
      החיים שלנו מלאים ורוויים מאבקים לצדק. הסבל ואי השוויון הם רבים, ונתקלים בהם בכל מקום. אנשים בוחרים את הקרבות שלהם, ולפעמים לבחור קרב משמע לוותר על קרב אחר, חשוב לא פחות. אך כמו שבהפגנות פוליטיות לא מערבים גם פמיניזם, גם צמחונות, גם מאבק למען העובדים הזרים וגם פוליטיקה, כך גם במקרה הזה. האם זו הדרך הנכונה לפעול? אולי לא. אבל גם לה חשיבות גדולה.

      • יודה אוקטובר 7, 2010 בשעה 1:29 am #

        🙂
        הנקודה לא היתה 'יאללה להפוך את זה להפגנה של אנונימוס', אלא השתיקה המוחלטת בנושא (לפחות במסגרת מה שהוצג בכתבה בגרסה הסופית). ברור שאין ברירה אלא 'לבחור קרבותמאבקים' (או, עדיף, 'לתת פוקוס-'), לא אמרתי שלא, אבל מתן פוקוס על עניין אחד לא מוחק את השאר ואת הקשר ביניהם; דווקא הפרדה חדה מדי פוגעת, לדעתי, בכל.

  2. עלמה ספטמבר 30, 2010 בשעה 5:56 am #

    אני בכל זאת חושבת שיש הבדל משמעותי כאן, בגלל שמדובר ביחסי עבודה. יש משהו במאבקים פוליטיים (גם בדיונים על הכיבוש, למשל) שתמיד מוביל רמה אחת מעלה (למשל, איך אפשר לארגן מחאה נגד הבנייה בהתנחלויות בלי להתעסק ב-X, שהוא אחת הסיבות של Y..).
    ובכל זאת, אחת הדרכים לשמור על איזושהי התמודדות פוליטית פרקטית היא לנסות להתמקד בפרטיקולאריות של כל מאבק, גם אם הוא קשור בין היתר לדיכוי רחב יותר.
    במקרה הזה, מבחינתי, יש פרטיקולאריות במערכת הכלכלית שעוטפת את הניצול הזה. כמעט כל מוצר שמישהו מנסה למכור לי הרי יוגש על גבי גופה השלושת-רבעי מעורטל של בחורה, זה לא חדש, אבל מבחינתי העובדה שבוס של מישהי מסוגל להציג בקשה כמו לכרוע על ארבע בעירום חלקי על המיטה שלה, כדי לפרסם את הרשת, היא איזשהו חידוש.
    זה רמה חדשה של ניצול ואי שיוון תעסוקתי לנשים, והמנהל של אגאדיר יכול להתבכיין עד מחר על זה שהן הצטלמו מרצון, כאילו אין חשיבות לכך שה"רצון" הזה נולד בתוך יחסי כוחות ברורים בהם צד אחד הוא הבוס, והצד השני הוא בחורה בת עשרים שעובדת בעבודה "זמנית" במלצרות (כלומר תשלום לפי טיפים, אין חוזה, אין תנאי סוציאליים, אין בטחון תעסוקתי, אפשר לפטר אותך בכל רגע).

Trackbacks/Pingbacks

  1. האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר » Blog Archive » עדכוני בלוגים פמיניסטיים חדשים (ולא חדשים) בעברית - נובמבר 1, 2010

    […] ומגדר דרך פרסומות על טמפונים, מועדוני הופעות, פמיניזם, אקטואליה ועוד מלא דברים טובים. מתוך הבלוג: "יחסי […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: